יום שבת, 10 בינואר 2009

חלק ב'-סבא במלחמה על בולגריה

בשנת 1939 כשסבי נולד כבר החלו להופיע ניצוצות המלחמה. בספטמבר 1939 נופצו חלונות ראווה בחנויות היהודים במרכז סופיה וגורשו כ- 4000 יהודים לגבול הטורקי. הוריו של סבי החליטו להישאר בסופיה למרות המצב וחיכו להטבת המצב.
בינואר 1941 נחתם ופורסם "חוק להגנת האומה".חוק זה פגע בזכויות יהודי בולגריה והגביל את פעולותיהם החברתיות והכלכליות. בעקבות החוק גויסו כל הגברים היהודים מגיל 20 עד 40 למחנות שעסקו בסלילת כבישים ואבא של סבי (אברהם) נלקח גם הוא לעבודה זו. המצב של היהודים באותו זמן היה מאוד קשה ולכן אח של סבי הגדול (ניסים) החליט שהוא יוצא לפרנס את המשפחה. במרץ 1941 הצטרפה בולגריה להסכם עם גרמניה והפיתרון הסופי היה לגרש את היהודים.
בתקופה זו המצב היה מאוד לא ברור, אך למרות הכל להוריו של סבי היו הרבה חברים שנהגו לבלות אתם בסופי שבוע. הם היו נוסעים לחברים בדופניצה והם ראו איך הרכבות עוברות והאנשים מבקשים לחם.
בינואר 1943 חתם אלכסנדר בלב בשם ממשלת בולגריה להעביר 20,000 יהודים למזרח גרמניה.
בזמן זה שמו על כל משפחתו של סבי את הטלאי הצהוב שמסמן אותם כיהודים. בעקבות המצב החליט אביו של סבי (אברהם) יחד עם חבריו ללכת להרים ולהילחם בגרמנים ולהגן,להציל כמה שיותר יהודים.הוא היה: פרטיזן. באותו הזמן החליטה אמא של סבי (רבקה) לקחת את שני ילדיה (ניסים ויצחק) ולברוח לגורנה ג'ומאיה ששם המצב היה שקט. שם היא הכירה אישה בולגריה עם לב טוב ורחב שנתנה להם מחסה מפני הגרמנים.
היא סדרה להם פינה קטנה במחסן ומשאריות האסם הם הכינו לעצמם מיטות. בבוקר אמא של סבי (רבקה) הלכה לעבוד בבית חרושת לסיגריות (טבק) כדי לפרנס אותה ואת שני ילדיה. בתקופה זו סבי יצחק היה בן 4 והאישה הבולגריה מאוד אהבה אותו ולכן היא טפלה בו בזמן שאמו יצאה לעבודה.
גם הכנסיה בבולגריה התנגדה לאורך כל המלחמה על הצעדים שעשו כנגד היהודים. בראש הכנסיה עמד מטרופוליס סטפן והוא יזם תיקון על החוק שהקל במקצת היהודים. במרץ 1943 נפגש סטפן עם המלך בוריס השלישי (מלך בולגריה) ודרש ממנו לבטל את גירוש היהודים. הוא איים על המלך שבמידה והתכנית תתממש הוא יפתח את כל המנזרים לקליטת פליטים יהודים. באפריל 1943 נפגש המלך בוריס עם רבנטרופ בברלין וסכם אתו כי יהודי סופיה יגורשו אל כפרים וערי שדה בפרובינציות מרוחקות וזאת, כצעד מקדים לפני הגירוש למזרח.כך רצה המלך לנווט בין הלחץ מצד גרמניה ובין ההתנגדות הפנימית בבולגריה לתוכנית הגירוש. הגירוש אל הכפרים התבצע כמתוכנן ב-25 למאי,אך הגירוש למזרח נדחה שוב ושוב עד שהפך ללא אקטואלי.
באוגוסט 1943 מת המלך בוריס לאחר פגישה במטה של היטלר שבו הביע את סירובו להכרזת מלחמה ולהסגרת יהודי בולגריה.יש הסוברים שהמלך הורעל בידי הנאצים על התנגדותו למלחמה.
בדצמבר 1943 הותר סופית ליהודי סופיה לחזור לבתיהם וכך עשו גם משפחתה של סבי. הם חזרו הביתה לסופיה ,אבל הם לא הפסיקו לחלום על העליה לארץ- ישראל.



תגובה 1:

  1. יהודי בולגריה שנשארה סופיה, כפי שכתבת, באמת שיחקה באש. מי ידע שהקהילה תינצל בזכות מלך בולגריה? זו באמת הפתעה יוצאת דופן במינה במלחמת העולם השנייה. איך זה שמבין כל המפות הגדולות של אירופה, רק המפה הקטנה הזו של בולגריה אזרה אומץ לעמוד מול השטן?

    השבמחק