יום ראשון, 4 בינואר 2009

חלק ד'-סבא יצחק בצה"ל

סבא יצחק נכנס לצה"ל לחטיבת גולני. הוא מאוד אהב את הפלוגה שלו והיו לו שם המון חברים. חוץ מהחברים הוא אהב להילחם ולכן נלחם ב- 3 מלחמות של ישראל. מלחמה אחת שהוא נלחם היא מלחמת סיני שזאת מלחמה שהתנהלה בין מצרים לישראל שהתחילה ב-29 לאוקטובר 1956.

מלחמת סיני
במלחמת סיני היה בסה"כ ילד בן 17 שיצא לקרב. על המלחמה פיקד משה דיין, ואת הגדוד של סבי ניהל אלוף פיקוד גולני: חיים לסקוב. הגדוד של סבא שלי התמקש בצפון סיני ובמיוחד בצפון רפיח. המטרה של המלחמה הייתה: הזרמת כוחות רבים לחצי האי סיני, בניית בסיסים לקראת התקפה של ישראל, להרוס למצרים את שדה התעופה בסיני ופתיחת מפרץ אילת לשיט ישראלי. במלחמה זו השתתפו: חיל הצנחנים שנכנס ראשון לתעלה, חיל הים שהשתלט על האיים טיראן וסנפיר. וכמובן הגדוד של סבא שלי: גדוד גולני שהתמקד בצפון סיני.

לישראל היו אבידות קשות עם 171 הרוגים, מאות פצועים ו-4 שבויים. המצרים איבדו אלפי הרוגים ו6,000 שבויים וכמויות גדולות של נשק, תחמושת וטנקים ושאר הציוד הצבאי נפל לידי צה"ל. במלחמה זו סבי חזר עייף מאוד אך מאושר.
הוא התהלך ברחובות גאה ומאושר על שלקח חלק מהמלחמה ותרם למדינה. הוריו היו גאים בו מאוד וניסים אחיו הגדול השוויץ וסיפר לחבריו שאחיו הקטן הוא גיבור אמיתי.

מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים סבי היה בן 28. בגיל זה סבא יצחק כבר היה נשוי לסבתי פנינה, היו להם שני ילדים, רבקה שהיתה בת 6 ואברהם היה בן 3. סבתי פנינה במלחמת ששת הימים הייתה בהריון בחודש תשיעי של אימי:גילה. כשהזעיקו את סבי למלחמה הוא היה מאוד מודאג. הוא היה המפרנס היחידי של הבית ובנוסף הוא דאג ללדת סבתי שהייתה בחודש תשיעי. מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה בין ישראל למצרים,ירדן וסוריה. המלחמה החלה בתקיפה ישראלית שהנחיתה מכה קשה על חיל האוויר המצרי ב-5 ביוני 1967. המלחמה ארכה ששה ימים ובה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, הגדה המערבית ומזרח ירושלים.
השטח הכללי שנכבש היה גדול פי 3 משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה כמבצע צבאי, מלחמת ששת הימים הייתה הצלחה גדולה בתולדות ישראל.

חטיבת גולני היכן שסבי היה הייתה ממוקמת ברמת הגולן. ההתקפה התרכזה בגיזרת הבניאס וצפון רמת הגולן. בדרום הרמה תקפו את המוצבים הסורים. ב-10 ביוני בשעה 14:00 נפסקו הקרבות ברמת הגולן והסתיימה למעשה הלחימה. בתום המלחמה ב10 ביוני סבי חזר הייתה ישר לבית החולים. המפקד שלו בישר לו שנולדה לו ילדה. סבי ישר נסע לבית חולים הקריה בת"א. שם קיבלו אותו עם זר פרחים והרבה חיבוקים ונשיקות כל הרופאים והאחיות. הוא בעצם היה החיל הראשון שבא לבקר את אשתו בבית חולים. האחיות מרוב התרגשות חיבקו אותו והכינו לו ארוחה טעימה בבית החולים. כשהוא ראה את סבתי פנינה ואת התינוקת החדשה שנולדה בדיוק ב-10 ליוני הוא פרץ בבכי. זו הייתה בשבילו המתנה הכי גדולה שיכל לבקש בתום המלחמה, תינוקת חדשה- גילה (אימי).

מלחמת יום כיפור
מלחמת יום כיפור הייתה המלחמה הקשה של ישראל. היא התנהלה בין 6 לאוקטובר ל-24 לאוקטובר 1973.היא הייתה קרב על החרמון. לסבי היו 4 ילדים. הוא השאיר את סבתי שוב עם תינוק קטן שנולד. היה לה מאוד לשמור ולטפל בארבעה ילדים לבד, סבי היה תמיד עוזר לה עם הילדים.המלחמה הייתה בשתי חזיתות: צבא סוריה ברמת הגולן מצריים בתעלת-סואץ.
המלחמה הייתה מאוד קשה עם הרבה אבידות בחיל האוויר וחיל שיריון.בקרב קשה עם רב נפגעים שנערך ב-21-22 לאוקטובר ונמשך 12 שעות כבש כוח של חטיבת גולני את מוצב החרמון. במהלך קרב זה סבי נפצע קשה באוזן שמאל. פגז שהפתיע את החטיבה פגע קרוב לסבי וכתוצאה מכך נפגעה אוזן שמאל.
הפסקת אש הייתה ב-24 לאוקטובר. בישראל הייתה תחושת כשלון בעקבות האבידות הקשות, כ-2,656 הרוגים וכ-7,256 פצועים.סבי חזר הביתה פצוע קשה באוזן משמאל ועצוב על האבידות הקשות של חבריו לפלוגה.

אין תגובות:

פרסום תגובה