יום שבת, 3 בינואר 2009

הכרות בין סבתא פנינה לסבא יצחק ועד שסבי נפטר

בשנת 1959 סבי יצא לחופשה קצרה מהצבא והוא החליט ללכת לסרט יחד עם חברו הטוב, יוסי. הם הלכו לסרט בקולנוע "עדן"שהיה נמצא בנווה-צדק בת"א. הם ישבו בקולנוע מאחורי שתי בנות יפיפיות שאחת מהן היתה סבתי, פנינה.סבי היה מאוד ביישן ולא היה לו אומץ לגשת אליה אחרי הסרט. במקום זה הוא וחברו הציקו להן במהלך הסרט. בהפסקה של הסרט, חלפו בניהן המבטים וסבי היה מאוד נבוך .סבתי שהיתה להיפך ממנו פשוט ניגשה אליו עם חיוך גדול ואמרה לו שהם צריכים לפצות אותן ולקנות להן גלידה. סבי מאוד שמח על ההצעה וישר אחרי הסרט הם יצאו לגלידה. סבי וסבתי ישר התאהבו, מאז הם לא עזבו אחד את השני.אחרי שלושה חודשים של הכרות, סבתי קיבלה צו גיוס לצה"ל,סבי כמובן לא הסכים בשום פנים ואופן שסבתי תתגייס לצבא והחליט להציע לה נישואים. סבתי כמובן שהסכימה בשמחה וב-29 לנובמבר הם התחתנו בבית כנסת בת"א. את תחילת הנשואים שלהם הם התחילו בבית הוריו של סבי.סבתי למדה מאמו של סבי את כל הבישולים הבולגרים.היה בניהן קשר מיוחד בין סבתי לבין אמו של סבי, רבקה. לאחר 5 חודשים נודע לסבתי שהיא בהריון. השמחה היתה גדולה .סבי וסבתי מאוד רצו ילדה,ובאמת לאחר 9 חודשים בתאריך: 24.4.61 נולדה להם ילדה בכורה.בגלל הקשר המיוחד של סבתי עם אמו של סבי, היא החליטה שהילדה תיקרא על שמה "רבקה".ובאמת, הילדה היתה מאוד דומה גם באופי וגם ביופי לאמו של סבי.סבי היה מאוד מאושר על לידת רבקה ופינק אותה ללא הפסקה.הוא הרבה לקחת אותה לים,לסרטים,פינק אותה בצעצועים חדשים.הבית אצל הוריו היה כבר צפוף להם עם התינוקת ולכן החליט סבי להשכיר בית ליד הים ביפו.
לאחר 3 שנים נולד אברהם, הילד השני של סבא יצחק וסבתא פנינה. רבקה הבת הבכורה קיבלה את התינוק באהבה גדולה וטפלה בו כמו אמא קטנה למרות שהיה ילד מאוד מפונק. בתקופה זו סבא יצחק עבד מאוד קשה מהבוקר עד הלילה במפעל ליצור סכו"ם. הוא היה המפרנס היחידי מכיוון שסבתא פנינה היתה צריכה לטפל בשני הילדים. לא היתה להם עזרה מאף אחד, חוץ משכנה אחת שהייתה להם בבנין שאהבה לעזור לסבתא פנינה עם הילדים מיכוון שלה לא היו ילדים. חוץ מהשכנה לסבתא פנינה היה קשר מאוד מיוחד עם חמתה(רבקה), היא למדה אותה לבשל מאכלים בולגרים וכך שסבא היה חוזר מהעבודה הוא היה מתענג ותמיד משבח את הבישולים שסבתא פנינה למדה מאמו.
לאחר 3 שנים, בשנת 1967 ב10 ליוני נולדה גילה הילדה השלישית לסבא יצחק וסבתא פנינה.הלידה הייתה מאוד מיוחדת מכיוון שבתאריך זה הסתיים מלחמת ששת הימים.במלחמה זו כפי שהזכרנו סבי היה במילואים ונלקח למלחמה. סבתי פנינה הרגישה צירים והובהלה לבית חולים איכילוב בעזרת שכנים. כשנודע לסבי שנולדה לו ילדה הוא ישר נסע לבית החולים ושם כולם קיבלו אותו בחום ואהבה.גילה שהיא אימי היתה ילדה מיוחדת במינה,היא היתה ילדה שמחה ושובבה ורבקה שמחה מאוד שסוף סוף יש לה אחות שאיתה היא יכולה לשחק בבובות.
הבית נהיה צפוף לאחר לידת אימי ולכן סבא יצחק החליט לעבור דירה ביפו. הם עברו לבית הירוק ברחוב שבטי ישראל.הם גרו בקומה האחרונה.גם שם היתה דירה מאוד קטנה,אבל היתרון שם שהיה להם מרפסת גג ענקית ששם הם יכלו לשחק, לעשות ברביקיו,ואפילו מסיבות.הבית היה כל -כך קטן שאפילו מקלחת לא היה להם. אז סבי קנה צינור ארוך ואמבטיה קטנה לילדים וכך הם כולם, כל המשפחה יכלו להתקלח במרפסת.למרות הצפיפות הם חיו באושר ותמיד היו שמחים ומאושרים בחלקם.סבי משנה לשנה עבד יותר ויותר קשה.הוא היה קם בחמש בבוקר,הולך לעבוד במפעל עד שש בערב וממשיך לעבודה השניה , שטיפת מכוניות עד 10 בערב.הוא אף פעם לא החסיר דבר ממשפחתו, תמיד דאג לרצות את כולם. כשרבקה וגילה רצו בובה קטנה, הוא היה קונה להם את הבובה הכי יפה בחנות. כשאברהם היה רוצה כדורגל, הוא היה משיג לו את הכדור הכי שווה בחנות. כך היה סבי, אבא מושלם. סבתי,פנינה תמיד הייתה כועסת עליו שהוא מגזים עם הקניות, אך הוא תמיד הסביר לה שהוא בילדות מאוד סבל והוא לא מוכן להחסיר מילדיו.
ביוני 1972 נולד הילד הרביעי, חיים.השמחה היתה גדולה.סבי היה מאושר, הוא תמיד חלם על משפחה גדולה. חיים היה ילד יפה תואר.שיער חום חלק עם עיניים ירוקות.הוא היה תינוק רגוע,לא שובב.הבנות רבקה וגילה תמיד דאגו לו,הן חשבו שהוא אחד הבובות שלהן.הן האכילו אותו,קילחו אותו,הרדימו אותו.וכך בעצם הן עזרו לסבתי פנינה להתפנות לשאר מטלות הבית.ככל שהילדים גדלו,הבית נהיה צפוף ולא נוח.אבי חיפש דירה יותר גדולה ביפו,אך ללא הצלחה.יום גשום אחד,בזמן שכולם כבר הלכו לישון,היתה סופה בחוץ ובשניה אחת העיפה את הגג רעפים של הבית.סבא יצחק היה המום ,פינה במהרה את סבתי עם ארבעת הילדים לשכנה.למחרת בבוקר הוא ראה את הנזק שעשתה הסופה לבית.

אין תגובות:

פרסום תגובה